180 - העולם השטוח - הדפסה על כל סוגי המשטחים - ברוך זינגר
 
ברוך זינגר


 
י"ז בכסלו תשס"ב
(2.12.2001)
 

ברוך, בן רחל ואברהם, נולד בחיפה ביום י"ב בכסלו תשי"א (21.11.1950), אח לישראלה. גדל בחיפה, וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "הריאלי" העברי.
 
בשנת 1968 התגייס לצה"ל, לגרעין נח"ל מוצנח שהצטרף לקיבוץ רביבים בנגב. משסיים שירות צבאי החל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו פרצה מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), וברוך השתתף בקרבות הקשים בתעלה ובעיר סואץ כלוחם בצנחנים.
 
בשנת 1980 סיים ברוך את עבודת הדוקטורט שלו בכימיה, בהנחיית פרופ' ג'יימס בקר, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. ב- 1981 הוא נסע עם משפחתו ללימודי פוסט-דוקטורט בארצות הברית. הוא הצטרף לקבוצת מחקר בראשות פרופ' לארי מילר באוניברסיטת מינסוטה במיניאפוליס. מכאן ואילך היה גם ל"איש מינסוטה", כפי שספדו לו לאחר מותו בטלוויזיה המקומית. כעבור שלוש שנים שבו לארץ, אך ברוך המשיך לעסוק במחקר משותף עם פרופ' מילר ונסע לשם כך למיניאפוליס מדי קיץ, ובשנות השבתון שלו.
 
עם שובו לארץ, בשנת 1986, הצטרף ברוך לסגל הכור למחקר גרעיני בנחל שורק, בו נשא בתפקיד בכיר עד ליום מותו. כחוקר בכיר הוא הוביל מספר פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, בין היתר בנושא פולימרים מוליכים. תרומתו הייתה משמעותית ביותר, והביאה לפריצת דרך מדעית בפרויקטים אלה. ברוך היה חוקר בעל ידע נרחב בתחומים רבים, ובעל חשיבה יצירתית. הוא יזם וניהל פרויקטים חדשניים ומקוריים, שזכו להוקרה רבה בקהילה המדעית הבינלאומית.
 
ברוך היה נשוי לנורית, אותה פגש בגרעין הנח"ל ברביבים. הם חיו יחד 33 שנים, והקימו בגדרה בית חם ואוהב שהיה אבן שואבת למאות חברים ובני משפחה. בשנת 1976 נולד הבן אלעד, ב- 1980 עודד, יערה ב- 1984 ונטע נולד בשנת 1988. שבועיים לפני הירצחו זכה ברוך לחגוג את בר המצווה של נטע, בן הזקונים.
 
בכל מקום בו עבר בתחנות חייו, שבה ברוך את לב כל הסובבים אותו ורכש חברים רבים, מתחום עיסוקו המקצועי ומתחומים רבים אחרים. באישיותו התקיים שילוב נדיר של חכמה, כשרון ויצירתיות בעיסוקיו המדעיים, יחד עם צניעות מופלאה ופשטות הליכות, חברות, משפחתיות וחום אנושי אותם הקרין על סביבותיו. בנוסף לעיסוקיו המדעיים הוא התעניין גם בספרות, בשירה, באמנות, בגיאוגרפיה ובהיסטוריה של ארץ ישראל, ומעל לכול אהב זמרה ומוזיקה. ברוך היה בקיא מאין כמוהו בזמר העברי לדורותיו, שר בחבורת זמר, ותכנן להשלים את השכלתו באקדמיה למוזיקה לכשיפרוש לגימלאות.
 
ביום ראשון בבוקר, י"ז בכסלו תשס"ב (02.12.2001), יצא ברוך במכוניתו מביתו בגדרה לצפון רצועת עזה, להביא לחופשה את בנו עודד ששירת שם כמפקד טנק. בכביש המחבר בין ניסנית לאלי סיני הוא הותקף בירי על ידי שני מחבלים שהמתינו במארב, לבושים במדי צה"ל. הוא הספיק להתקשר לאשתו ולהודיע לה שתזעיק משטרה, ואז הרכב נפגע ונעצר. ברוך התקשר לבנו עודד, ומילותיו האחרונות היו "אני רואה אותם באים לקראתי".
 
כוח הכוננות, ועודד בתוכו, יצא למירדף אחר המחבלים. תוך כדי המירדף התברר לעודד מהקשר שהפצוע ברכב נהרג, אך הוא לא אמר לחבריו שמדובר באביו והמשיך בפעילות עד שהצליחו להרוג את המחבלים. מיד לאחר מכן, הבן הוא שהודיע לאימו על מות האב.
 
פרופסור ברוך זינגר היה בן 51 בהירצחו. הותיר אישה, ארבעה ילדים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בגדרה.
 
בני משפחתו וחבריו של ברוך הקימו עמותה על שמו. הם כותבים: "ברוך, שנפל קורבן לאלימות ולשנאה השוררים באזורנו, גילם בחייו שילוב של מצוינות ומחויבות עם יושר מוסרי, אהבת אדם ושאיפה לשלום. לצד עבודתו המדעית, פעל בהתנדבות במגוון של פעילויות העשרה חינוכית לתלמידים ולסטודנטים, מתוך אמונה עזה כי מעורבות חברתית והשקעה בחינוך יניבו הישגים ויתרמו לבניית חברה טובה ואיכותית יותר.
 
באמצעות העמותה אנו שואפים לתמוך ולעודד צעירים ישראלים להצטיין בלימודים, לחקור ולתרום לחברה. זאת מתוך תקווה שקידום ההשכלה, הלימוד והמחקר המדעי ישפרו את איכות החיים בישראל, ואולי גם יביאו להפגת המתח והאלימות".
 
"החברה הישראלית לאלקטרוכימיה" הקדישה את הכנסים השנתיים שלה בשנים 2002 ו- 2003 לזכרו של ברוך. בשני הכנסים העניקה משפחתו פרסים לחוקרים מצטיינים.
 
 
 
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט