180 - העולם השטוח - הדפסה על כל סוגי המשטחים - דף הנצחה_נופר בן שושן
 
נופר בן שושן
       
בת אמירה ורמי.
נולדה ב- י’ בתשרי תשמ”ט, 21 בספטמבר 1988
התגייסה בפברואר 2007
התגוררה בנהרייה
 
נפלה בעת מילוי תפקידה
ט”ו בסיוון תשע”ג, 24 במאי 2013
שירתה בחיל השלישות
תפקיד: ראש לשכת קצין השלישות הראשי תת אלוף אריה דהן.
הותירה הורים ושני אחים- חן ומאי.
 

 
בת אמירה ורמי, נולדה ב- י’ בתשרי תשמ”ט, 21 בספטמבר 1988, בבית חולים רוטשילד בחיפה. נופר בת שנייה במשפחה.
נופר אחות לחן אחיה הבכור, הגדול ממנה בשנה ותשעה חודשים ואחות למאי, הצעירה ממנה בשמונה שנים.
מרגע לידתה קשה היה להתעלם מיופייה הרב של נופר. כולם כינו אותה “נסיכה”.
נופר וחן גדלו כאילו היו אחים תאומים וחלקו חדר משותף במהלך שמונה שנים, חוו חוויות משותפות זה לצד זה.
נופר היוותה עבור אחותה מאי הצעירה ממנה ,דוגמא לחיקוי ולהערצה אין סופית. הקשר בניהן היה מיוחד במינו. מאי כינתה את נופר ” החצי השני שלי”.
 
נופר הייתה קשורה מאוד לאחיה , להוריה ולמשפחתה המצומצמת ומחוברת לאמה ואחותה מאי בעבותות חזקים.
נופר התבלטה במהלך ילדותה והתבגרותה ביופייה הפנימי והחיצוני. הילדה הכי יפה בגן ובכיתה, מוכשרת ומצטיינת. במהלך שנים רקדה בלט השתתפה בהופעות מרהיבות ותמיד רקדה בשורה הראשונה.
נופר למדה בבית הספר היסודי ע”ש “מנחם בגין” סיימה בכיתה ו’, מחזור ראשון בבית הספר. בתיכון למדה נופר בבית ספר “עמל”, בנהריה, במגמת גרפיקה וסיימה מצטיינת מגמה.
 
מידי שנה סיימה נופר את לימודיה כתלמידה מצטיינת.נופר היוותה מקור גאווה להוריה, לאחיה ולכלל משפחתה, למוריה, לחבריה וכל מכריה.
שמה של נופר הלך לפניה בעירה נהריה. נופר הייתה דמות להערצה, גאווה ליקום. נופר חדרה ללב כולם וסביבה היה תמיד הילה.
עבורנו, בני משפחתה, נופר היא עילוי, מושלמת במלא מובן המילה. נסיכה אמיתית, מילאה את ביתנו באור, שמחה, אושר, צחוק והמון אהבה.
נופרי ניחנה בסגולות חיצוניות ופנימיות שאפיינו אותה- יפיפייה, נסיכותית, פני מלאך, חייכנית, נבונה, טובת לב, אדיבה, ענווה וחכמה, אחראית, חרוצה, רצינית מלאת שמחת חיים, חוש הומור, צחוק מתגלגל, אהבה להצטלם, בעלת יכולת נתינה ועזרה לזולת, ערכית ובעלת יושרה, אמביציונית, מצטיינת בכל, כשרונית, שאפתנית, לוחמת, בעלת מוטיבציית -על, הציבה לעצמה מטרות והגשימה אותן, שאפה להגיע תמיד למצוינות, אף פעם לא ויתרה לעצמה, רגישה לסביבה, אופנתית, קלאסית אסטטית ובעלת נוכחות שכבשה כל עין. בכל מקום שדרכה כף רגלה היא השאירה חותם!!! אי אפשר היה להתעלם מנוכחותה.נופר אהבה את החיים וידעה לנצל כל רגע . היא קנתה לעצמה מכל הבא ליד, כל מה שאהבה, לא החסירה דבר. אהבה לטייל בארץ ובעולם, אהבה את הים ובשבתות לרכב באופניים עם חברה שי .
 
ביום ה-11 בפברואר 2007 התגייסה נופר לצה”ל, שובצה כמשקית שלישות ביחידת ה”עוקץ” . לאחר מספר חודשים הומלצה לקורס קציני שלישים גדודיים בבה”ד 11, ולאחר מכן בבה”ד 1 במגמת מעוז . בסיום קורס הקצינים שובצה נופר כשלישת מפקדת חטיבה 460 בחייל השריון – שזפון , שם בצעה את תפקידה בהצטיינות.
בהמשך דרכה בשירותה הצבאי , התפתחה והתקדמה וביצעה תפקידי שלישות נוספים, ביניהם שלישת גדוד 52 ועוזרת קצין שלישות חטיבה 401.
לאור היכולות הגבוהות שהפגינה נופר והמקצועיות בביצוע תפקידיה השונים נבחרה לתפקיד ראש לשכת קצין השלישות הראשי תת אלוף אריה דהן.
נופר אהבה את תפקידה, את האנשים עימם עבדה ובאי הלשכה, תמכה בחייליה והעצימה אותם, נהגה בהם כאם מסורה ונאמנה, שידרה חום, אהבה, חיוך ענק, מקצועיות וכיבדה את כולם.
נופר ידעה לשלב בין הנאות החיים לבין הקריירה הצבאית שהגיעה אליה בזכות עצמה, בזכות מי שהיא ומה שהיא, בין אהבת המשפחה, החברים וחברה לחיים, מזה שלוש שנים ,שי סויסה, אותו הכירה בתרגיל במהלך שירותם הצבאי ולו הייתה אמורה להינשא.
 
בתאריך 21 במאי סרן נופר בן שושן, יצאה ליום גיבוש מטעם הצבא ובין השאר נכחה בחתירה בנהר הירקון. במהלך אותו לילה, נופר חשה ברע הקיאה וסבלה מחום גבוה.
בבקר ה- 22 במאי 2013, למרות שנופר חשה ברע, יצאה עם חיילה ליום גיבוש כפי שתכננה מראש. בצהרי היום נופר פנתה לרופא צבאי ונשלחה לביתה. באותו ערב הוחמר מצבה הבריאותי, היא פנתה לביקור רופא ולמרות החמרה במצבה נשלחה לביתה עם הפנייה להמשך טיפול רופא היחידה. נופר עברה לילה קשה עם חום גבוה, הקאות וכאבי בטן חזקים.
ביום חמישי, 23 במאי 2013 הגיעה נופר בליווי בן זוגה לחדר מיון בבית חולים “שיבא – תל השומר” אושפזה, ולאחר בדיקות שנערכו הגיעו הרופאים למסקנה שנופר נדבקה בווירוס בשם מיו-פריקרדיטיס אשר קטף אותה והכריע את ליבה תוך מספר שעות, בעת היותה בטיפול נמרץ לב.
 
הכול קרה באופן פתאומי, טראגי ובלתי ניתן להבנה ועיכול.
 
נופר נפלה בעת מילוי תפקידה, בת 24 בנפלה, ביום שישי ט”ו בסיוון התשע”ג, 24 במאי 2013, נערכה הלוויה צבאית, טרגית, כואבת ובלתי נתפסת.
 
נופר הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה. אלפים ליוו אותה בדרכה האחרונה.
בית העלמין המה אדם מקצה לקצה. קולות של בכי תמרורים קרעו את הדממה ושברו את לב כולם.
נופר הייתה קצינה מצטיינת בצה”ל וזכתה לבצע את תפקידה האחרון, כראש לשכת קצין השלישות הראשי – תת אלוף אריה דהן.
בעת ההלוויה ספד לה מפקדה תת אלוף אריה דהן: “… נופר- את כל שירותך הצבאי ביצעת בהצטיינות ובתפקידים משמעותיים. נפגשנו לראשונה כשבחרתי בך לרל”שית שלי וגם את התפקיד הזה בצעת בהצטיינות רבה, במקצועיות וברגישות אנושית ושמחת חיים- שהיוו מודל לחיקוי גם לבכירים ממך. עתידך הצבאי- היה מובטח….
זכיתי נופר- זכיתי להכירך, ליהנות מעשייתך ומנוכחותך, סייעת לי רבות והיית לי עוזרת מעולה ונאמנה, יד ימיני, ומעל לכל- היית לי כבת והסתלקותך מהעולם טרם זמנך פערה בליבי פצע כואב ומדמם…
 
נופר שלי, אני אוהב אותך, מתגעגע ומצדיע לך”.
כמו כן ספדו לה: אחיה חן, אחותה מאי, חברה שי ואמה. למשמע דבריהם לא נותרה עין יבשה.
וכך כתבה לה אורנה ברביבאי, אלוף ראש אגף כוח האדם: ” סרן נופר בן שושן התנדבה לשירות הקבע בצה”ל. נופר ראתה את שירותה כשליחות ונשאה בה במסירות”.
נכונה ומסורה תמיד, הקדישה עצמה להגברת כוחו של צה”ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניה. תרומת חייה הייתה גדולה. שליחות חייה נקטעה עם מותה. צה”ל ינצור זכרה”.
על מצבתה של נופר כתבו בני משפחתה:
“רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה” (משלי ל”א פסוק כ”ט).
“את נצורה בליבנו לעד!”.
 
זכות גדולה ניתנה לנו כהורים לגדל את נופר, לתפארת מדינת ישראל. זכות גדולה ניתנה לאחיה ולבני משפחתה להיות חלק מהותי בחייה של נופר.
זכות גדולה ניתנה למוריה, לחבריה, למפקדיה, לסגל הצבאי , לחייליה, לתושבי נהרייה ולכל מי שנגע בה.
לדאבוננו, חייה של נופר נקטפו בשיא פריחתה הצלחתה ועתידה הזוהר.
אנו בטוחים כי דמותה, אישיותה ויופייה נצורה בלב כולם לעד.
אוהבים אותך נופרי שלנו.
 
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט