180 - העולם השטוח - הדפסה על כל סוגי המשטחים - יאיר תל-צור
 
 סגן אלוף יאיר תל-צור


 
כ"ו סיון תשכ"ז
(4.7.1967)

בן מיכאל ויהודית. נולד ביום א' בתמוז תרצ"ד (13.6.1934) ברמת-גן כבן ראשון לגרעין התנועתי "נצר".
לאחר זמן קצר הצטרף הגרעין כהשלמה לקבוצת כנרת ויאיר עבר לשם עם הוריו כשמלאו לו שבע שנים והתחנך בה.
בשנת תש"ב עברו הוריו למשק אפיקים. יאיר נקלט בחברת-הילדים ולמד עם ילדי-המשק בבית- החינוך המשותף בדגניה. את לימודיו בבית-הספר היסודי המשיך בבית-ירח עד שסיים אותם. בשנת תשי"ב סיים יאיר את לימודיו התיכוניים והתגייס אז לנח"ל, שירת בו זמן-מה עד שבאחד הימים התנדב ליחידת-הצנחנים.

השתתף כמעט בכל פעולות-התגמול השונות ובגיחות אל מעבר לגבול. בפעולת קלקיליה נפצע. למערכת-סיני נקרא כשהוא עדיין מחלים מפצעיו ותחבושת על ראשו. יאיר נמצא בין הצונחים בשארם-א-שייך ולאחר-מכן נתמנה מושל צבאי באחת הערים הכבושות בסיני עד לפינוי צה"ל משם.

אז חזר יאיר למשקו, עבד שם זמן מועט בענף-הבננות, אך מפעם לפעם נקרא לשוב ליחידתו כדי להשתתף במבצעים שונים. הוא התקדם מתפקיד לתפקיד ועלה בדרגה משלב לשלב והגיע לדרגת סגן-אלוף. התחבב על מפקדיו ופקודיו ושמו הלך לפניו כלוחם נועז, כמפקד מוכשר ומנוסה המוביל את חייליו בבטחון לקראת הצלחת המשימות.

בשנת 1959 חתם יאיר על שירות-קבע ועבר לגור ברמתיים. כשנתיים כיהן כמדריך קציני בקורס מ"פ ואחר-כך למד בבית-הספר לפיקוד ומטה ועם סיומו שובץ כסמג"ד בנח"ל מוצנח. עברה כמחצית-שנה ומונה אז למלא תפקיד נכבד כמפקד בגדוד עצמו העריצו אותו חייליו על ענותנותו וצניעותו שכן הוא היה דואג להם כאב והיה דוגמא אישית כלוחם אמיץ ובעל-תושייה שדבק במשימותיו בכל נפשו.

יאיר השתתף כמג"ד גם בפעולות סמוע. נטייות וכשרונות מגוונים היו ליאיר: הוא אהב טבע וחקלאות בכל לבו.
בימי חופשה ובעיתות-רגיעה היה מטפח גן ליד ביתו, נטע עצים ושתל פרחים - ובפינת חמד זו היה מבלה את שעות-המנוחה המעטות שלו. עם משפחתו היה עורך טיולים בארץ והגיע למקומות מרהיבי נוף אשר איש לא ידע עליהם - ואת המראות והנופים האלה היה מנציח במצלמתו.
הוא היה גם ארכיאולוג- חובב, אסף כלי-חרס והדביק אותם בשעת-הפנאי. הוא אף ליווה שתי משלחות של ארכיאולוגים שהובאו במטוס של צה"ל למדבר יהודה. מלבד אלה היה בקי במוסיקה קלסית ומודרנית והכיר על-פה יצירות מפורסמות של גדולי המלחינים.

במלחמת ששת הימים פרץ עם גדודו את משלטי-רפיח המבוצרים היטב ולחם נגד כוחות עדיפים ואף יכול להם. ביום כ"ו בסיון תשכ"ז (4.7.1967) נפל במילוי תפקידו בשעת פריצת הדרך צפונית לשארם-א-שייך בעלות רכבו על מוקש.

הניח אשה ושני בנים.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באפיקים. ב"כנרות", דו-ירחון של המועצה האיזורית עמק-הירדן, הונצח שמו. חוברת בהוצאת אפיקים הופיעה לזכרו. בקובץ "בדרכם, של איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חבריו שנפלו במערכה הובאו דברים משלו ועליו. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.
 
 
 
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט